חדשנות בטכנולוגיית לוחות מקסילופאציאליים

העלאה של הדפסת 3D בהשחתת הפנים והצוואר

מתקין מותג לפי חולה (PSI) ופתרונות מותאמים אישית

תומכים מותאמים אישית למטופלים, הידועים בשם PSIs, משנים את פני הרפואה המותאמת אישית כשמדובר בתיקוד עצמות ומבנה הפנים. כל תומך מתאים כמו כפפה מאחר שהוא מיוצר במיוחד למבנה הגוף של האדם, מה שמשפר משמעותית את תוצאות הניתוח. מחקר מסוים מראה שאכן כאשר רופאים משתמשים בתומכים מיוחדים אלו, הניתוחים נעשים בצורה חלקה יותר, עם פחות סיבוכים לאחר מכן, וכן זמן השיקום קצר יותר. הקסם נוצר באמצעות מדפסות תלת-ממדיות, שיוצרות את החלקים האלה מחומרים חזקים דיו כדי להחזיק, אך גם בטוחים לשימוש בתוך הגוף. לצוותי הניתוח גישה זו נראית כיעילה במיוחד, מאחר שהתומכים עובדים בצורה הטובה ביותר עם המבנה הקיים בדמם של המטופל באזור הגולגולת והלסת.

ליצירת חומרים אורתופדיים מודפסים תלת-ממדית (PSI) נדרשת תכנון meticulous וחומרים מיוחדים כמו סגולי טיטניום ופולימרים אקטיביים שאוהבים רופאים. מה שעושה את הטכנולוגיה הזו כה מרשימה הוא היכולת ליצור שתלים המותאמים אישית לכל חולה, תוך הפחתת סיבוכים בהשוואה לשתלים קונבנציונליים. מחקרים מצביעים על שיקום מהיר יותר בעת שימוש בחלקים מותאמים אישית, מאחר שהם מתאימים בצורה טובה יותר לצורה הטבעית של הגוף בהשוואה לפתרונות סטנדרטיים. עם הגידול בביקוש לטיפולים המותאמים לצרכים הייחודיים של כל מטופל, חומרים אורתופדיים מודפסים תלת-ממדית הופכים להיות פופולריים בתחום הרפואי. השתלים הללו פועלים היטב ומציבים את החולה במרכז הפוקוס, וזה בדיוק מה שהרפואה המודרנית צריכה לנוע לכיוון.

התקדמות בחומרים לייצור חיבורי

ההנדסה התוספתית ביישומים מקסילופציאליים משתנה במהירות כאשר חומרים חדשים נכנסים לתמונה. אנחנו רואים דברים כמו טיטניום, פולימרים שונים, וכמו גם זכוכית ביואקטיבית מיוחדת שנכנסת לשגרה הקלינית. מה שמייחד את החומרים הללו? ובכן, הם משתלבים טוב יותר בגוף ובטוחים יותר ברוב המקרים עם רקמות האנושיות - משהו שחשוב במיוחד כשמדובר בניתוחי שיקום פנים מוצלחים. קחו לדוגמה סגולי טיטניום. כשמשתמשים בהם לטיפולי שתלים, הם מספקים תמיכה מבנית חיונית מבלי לגרום לבעיות ברקמות הסמוכות, מה שפירושו שפחות סיכוי לבעיות של דחיית השתל אצל המטופל לאורך זמן. ואז יש גם את הזכוכית הביואקטיבית - שווה גם היא להזכיר. החומר הזה בפועל תורם לשיקום רקמות בגלל שเซลולות צומחות סביבו באופן טבעי, ובעצם יוצר גשר בין השתל למבנים הביולוגיים הקיימים.

חומרים חדשים אלו נועדו עם תכונות מכאניקליות ש буквально שוברות את מה שראינו בעבר באורתופדיה ובשיקום פנים. מרכזים רפואיים וחברות שעוקבות אחרי החומרים הללו מדווחים על שיפור אמיתי ביכולת שלהם לתפקד אצל מטופלים בפועל. קחו למשל שתלים מטיטניום - הם פשוט ממשיכים לעמוד בזמן, ועושים כפיפה מבלי להישבר כמו הדורות הקודמים. ואז יש את האפשרויות הפולימריות שמשקלן שווה כמעט לאפס, אך שומרים על צורתם ועל עמידותן בדיוק שם איפה שזה הכי חשוב. ככל שחוקרים ממשיכים לדייק את החומרים הללו, רואים איך כוראחים יכולים לבצע פרוצדורות שהיו נחשבות בעבר לסיכון גדול מדי או מסובכות מדי. למטופלים יש תוצאות טובות יותר, לבתי חולים יש פחות סיבוכים, וכל מי שמעורב שם מתחיל להבין למה כל כך הרבה מרפאות עוברות לאפשרויות החדישות הללו בשיקום הפנים.

עיצוב מונע על ידי תוכנה: תפקידו של ADEPT ופלטפורמות דומות

פלטפורמות כמו ADEPT הופכות להיות חשובות יותר ויותר לתכנון וסימולציה של שתלים מותאמים אישית לפני כל התערבות כירורגית. הן באמת עוזרות לזרז תהליכי עבודה ומצמצמות טעויות שעלולות להתרחש בעת תכנון פעולות באופן ידני. בעזרת פתרונות תוכנה כאלו, לרופאים יש תובנה טובה בהרבה יותר למה שהם עובדים עליו. כירורגים יכולים לזהות בעיות פוטנציאליות מראש ולחשוב על פתרונות להחלפתן עוד לפני שנכנסים לחדר ניתוח. המרחב הווירטואלי שטכנולוגיה זו יוצרת מאפשר תכנון שתלים מותאם אישית בהרבה יותר רמת דיוק. כתוצאה מכך, הניתוחים נוטים להתקדם חלק יותר מכיוון שכל דבר כבר מותאם ומונח בדיוק במקום שבו הוא צריך להיות.

הוספת טכנולוגיית בינה מלאכותית לכלי התוכנה הללו אכן מרחיבה את היכולות שלהם ומביאה תוצאות עיצוב מדויקות בהרבה. כורחים מדווחים על ירידה במספר השגיאות שנעשות במהלך הניתוחים, מה שברור שעושה את התהליך בטוח יותר למטופלים. משתמשים בפועל במערכת מציינים כמה חלק וחלקל everything רץ עכשיו ביחס למה שהיה בעבר, ובנוסף העיצובים פשוט טובים יותר. רבים מהרופאים סיפרו לנו שהעבודה שלהם נעשתה מהירה יותר תוך שמירה על רמת איכות גבוהה. בהמשך הדרך, ככל שמערכות הלמידה העמוקה ימשיכו להתפתח, אנו צופים בשיפורים משמעותיים ביכולת המערכות לבנות שתלים המותאמים אישית למקרה הספציפי. העתיד נראה מואר לחולי ניתוחים מורכבים בכל העולם.

התקדמות אדירה בטכנולוגיית השתלות ביודיסולביליות

سبائك מגנזיום: הגישה המהפכנית של OrthoMag

سبائك المغنيسيوم מציגות פוטנציאל אמיתי כשמSprakers about bioresorbable תומכים בגלל האופן בו הן פועלות בגוף. הן די קלות במשקל בהשוואה למתכות אחרות, בנוסף לכך שהקשיחות שלהן מתאימה בצורה טובה לרקמת העצם האמיתית, והן נמסות באופן בטוח בתוך הגוף לאורך זמן. חברות כמו OrthoMag עשו מספר התקדמות משמעותית לאחרונה, ובעצם צפינו בשיפור בתוצאות לאחר ניתוחים בהם השתמשו בחלקים ממغنيסיוּם במקום תומכים מתכתיים רגילים שנשארים בגוף לנצח. מבחנים שנערכו עד כה מצביעים על כך שספיכות אלו הופכות לחומר לא מזיק כאשר הן נמסות, מה שפירושו שסיכויי סיבוכים אצל המטופל נמוכים בהשוואה לתומכים מתכתיים רגילים. קדימה, יש הרבה עניין בשיפור החומרים הללו אפילו יותר. חוקרים עובדים קשה כדי לדייק אותם למטרות כמו תיקון עצמות הפנים, תוך דגש בעיקר על הארכת משך הזמן בו הם נותרות בפנים לפני נמס, תוך שמירה על כל אותן תכונות טובות שכבר אנו מכירים.

סcafolds פוליקרפтолקטון (PCL): תרומת אוסטאופור

שלד של פוליקרפтолקטון או PCL הפך לכלי חשוב מאוד לצורך תיקוד פגיעות ושגינות בפנים. החומרים הללו פועלים טוב מכיוון שהם לא מפעילים תגובות חיסוניות ויכולים להתפרק בקצבים נשלטים בהתאם למה שהגוף צריך. חברות כמו אוסטאופור השתמשו בשלדים מהסוג הזה במגוון מצבים. בדרך כלל המטופלים מתר recovering מהר יותר כשהשלד מותקן נכון, והעצם החדשה צומחת סביבו באופן טבעי עם הזמן. אבל עדיין יש בעיות שיש לפתור. לגרום לשלד להתפרק בצורה אחידה בכל המבנה שלו זה תהליך מורכב. וגם לשמור עליו חזק מספיק כדי לעמוד בכוחות הנשיכה הרגילים בזמן ההמתנה לצמיחה של העצם החדשה זה אתגר נוסף. לעתיד, מדענים רוצים לשפר את האינטראקציה של השלד עם רקמות הסביבה כדי להאיץ את תהליך הריפוי. אנשי מקצוע בתחום החומרים ייאלצו להמשיך ולנסות תבניות שונות אם רוצים לראות הערכה רחבה יותר של ה-PCL בפועל בתחום הרפואי.

השוואה בין חומרים ביוספוגיים לתיבות טיטניום מסורתיות

כאשר מסתכלים על bioresorbables לעומת לוחות טיטניום מסורתיים, יש יתרונות וחסרונות ברורים משני הצדדים. היתרון העיקרי של שתלים ביורסורבביביים הוא היכולת שלהם להתפרק בהדרגה עם הזמן, מתאים היטב איך הגוף שלנו מרפא באופן טבעי. זה אומר שהחולים יכולים להימנע מניתוח נוסף מאוחר יותר להסרת חומרה. מחקרים ממחקרים קליניים מראים תוצאות טובות יותר כאשר משתמשים בביורסורבבלים, עם פחות בעיות לאחר ניתוחים בהשוואה לשטחים המתכות הישנים. עם זאת, רוב המנתחים נשארים עם טיטניום כי אין דבר שזוכה לחוזק שלו ולכוחו המתמשך במצבים מסוימים. אבל דברים משתנים במהירות בתחום הזה. התפתחויות חדשות בשליטה במהירות שבה חומרים אלה מתרוקנים, בנוסף לשיפור של שלמותם המבנית, מצביעות על כך שנראה יותר רופאים פונים ל-bioresorbables עבור חולים מודאגים מהנוחות וההתאוששות לטווח ארוך, זו יכולה להיות אפשרות מרגשת ששווה לשקול.

מציאות מוגברת וניתוח דיוק

מקרה בדיקה: הניתוח הנוירוכירוגי המונחה במציאות רבודה (AR) הראשון בישראל

ישראל עשתה היסטוריה לאחרונה כשהרופאים ביצעו בה את מה שנראה ככפייה ראשונה בעולם בהנחיית מציאות מוגדلت (AR) בפרוצדורות מקסילופציאליות. מדובר במעברת אדירה ליישומים של מציאות מוגדלת ברפואה, ששינה את הדרך בה מתקרבים מנתחים למבצעים מורכבים. במהלך הפעולה ההיסטורית, הסתמכו הצוותים הרפואיים בצורה רבה על טכנולוגיית מציאות מוגדלת כדי להנחות כל שלב בדיוק מרבי. המערכת אפשרה למנחי הפעולה לראות תמונות תלת-ממדיות מפורטות של האנטומיה הפנים מוטבעות ממש על המטופל, מה שצמצם טעויות והפחית את משך הפעולה בצורה ניכרת. מטופים שעברו את השיטה החדשה דיווחו על שיקום מהיר יותר לאחר הפעולה והבעירו שביעות רצון רבה בהשוואה לגישות המסורתיות. למרות שזהו שלב מוקדם, הניסוי המוצלח מצביע על כך שמציאות מוגדלת עשויה להפוך את התחום הרפואי במרפאות רבות מעבר רק לשיקום פנים, אם כי נותרו אתגרים לפני שאימוץּה הנפוץ יתאפשר במרפאות שונות.

השתפרת הדיוק וקיצור זמן הניתוח

AR שינה את הניתוחים בדרכים שרק מעטים היו יכולים לחזות רק לפני עשור, בעיקר בגלל שזה מגביר את הדיוק תוך קיצוץ זמן הניתוחים. מנתחים רואים תמונות מפורשות המוטלות על המטופלים שלהם במהלך הניתוחים, יחד עם עדכונים חיים שמדריכים אותם צעד אחר צעד במשימות מורכבות. מחקרים מראים לשיפור של כ-30% בדיוק ניתוחי כאשר משתמשים בטכנולוגיה AR, דבר שמדבר רבות על הערך האמיתי שלה בחדרים לניתוחים ברחבי המדינה. רופאים רבים מדווחים על זמן ניתוח קצר יותר לאחר שילוב AR בזרם העבודה שלהם, בנוסף שיעורי התאוששות טובים יותר עבור חולים לאחר ניתוח. עם שיפורים מתמשכים בחומרה ובמתוכנה של AR, אנחנו כנראה מסתכלים על רווחים גדולים יותר במהירות ובדיוק בעתיד. ככל שהבתי חולים ממשיכים להשקיע במערכות AR טובות יותר, מה שהיה פעם פוטוריסטי הופך להיות שיטה סטנדרטית, ובסופו של דבר הופך ניתוחים לבטוחים ויעילים יותר עבור כל המעורבים.

יישומים אנושיים לעומת וטרינריים: הצלחה בין תחומי מדע

הטכניון הביו-סופג עבר בהצלחה את הטיפול בבני אדם בלבד בתקופה האחרונה, ומוצא את דרכו גם לטיפול בבעלי חיים, מה שממש מרשים כשחושבים על זה. קחו לדוגמה את הלוחות הפנים הקטנים שמשמשים בניתוחי פנים בבני אדם - הם כבר מופיעים במרפאות וטרינריות. דוגמה אחרונה כללה צ'יהואווה קטן ששבר את הלסת שלו במהלך משחק עם כלב אחר. במקום שימוש בפליז מתכתי שדורש הסרה מאוחרת, השתמשו הרופאים בלוחות נמסים אלו, מה שחסך כסף ועresse. מה שאנחנו רואים כאן הוא לא רק מקרים בודדים. יותר ויותר פתרונות רפואיים מהפכניים שמטרתם לבני אדם מותאמים גם לחברים בעלי הארובה, ולפעמים גם ההיפך - רופאי בטרינריה מפתחים פתרונות שבסוף מועילים גם לחולים אנושיים.